#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה היתה דעת רב יוסף ואביי ורב אשי, בבני חוזאי שנהגו להפריש חלה מאורז ?	"רב יוסף אמר שיאכלנה זר בפניהם.<p></p><p dir=""rtl"">אביי אמר דהו""ל כדברים המותרים שנהגו בהם איסור, שאין לנהוג היתר בפניהם, דהו""ל ככותאי, דהני נמי מסרכי מילתא.</p><p dir=""rtl"">רב אשי אמר דאי רובן אכלי אורז יתקיימו במנהגן, שלא ישכחו תורת חלה. ואי רובן אכלי דגן יבטל המנהג, שלא יפרישו מן החיוב על הפטור ולהפך.</p>"	<br/>פסחים דף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רב חסדא אמר דכל הא דדברים המותרים ונהגו בהם אחרים איסור דאי אתה רשאי להתירם בפניהם, הוי רק בכותאי, והקשו לו ממעשי בני ר&quot;ג, מה התי' ?</p><p dir='rtl'>ומה אמר אביי לרב עבירא סבא ורבה בריה דר&quot;ה, שנזהר רבב&quot;ח שלא לאכול דאיתרא בפניהם ?	תי' דכיון דלא שכיחי רבנן גבייהו ככותים דמו.</p><p dir='rtl'>ואביי א&quot;ל דשווינכו ככותאי.	<br/>פסחים דף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מפני מה היו נוהגים שלא ירחצו ב' אחים יחד בכבול ?</p><p dir='rtl'>ושלא יצאו בקורקדיסון בשבת בבירי ?</p><p dir='rtl'>ושלא ישבו על ספסלי נכרים בשבת בעכו ?</p><p dir='rtl'>ומפני מה בני ר&quot;ג פרשו, ולא אמרו מותרים אתם ?	ב' אחים - גזירה אטו בעל אחותו.</p><p dir='rtl'>קורקודיסון - דילמא נפל ואתי לאתויי.</p><p dir='rtl'>ספסלי נכרים - מחזי כמקח וממכר.</p><p dir='rtl'>ולא אמרו מותרים אתם, דכיון דלא שכיחי רבנן גבייהו הוו ככותאי, שאין מתירים בפניהם דבר שנהגו בו איסור.	<br/>פסחים דף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עם אלו ד' אינו רוחץ לת""ק ומדוע?<p></p><p dir=""rtl"">ומה דעת ר' יהודה ?</p>"	אביו, חמיו, ובעל אמו, ובעל אחותו.</p><p dir='rtl'>דנותן לבו שיצא הוא או אשתו משם, ובא להרהור, וכן בשאר יבוא להרהור.</p><p dir='rtl'>ר' יהודה מתיר באביו ובעל אמו, שחייב בכבודו.	<br/>פסחים דף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך אכל רבב&quot;ח דאיתרא, הרי נותנים עליו חומרי מקום שיצא משם ? - 2	א. בני א&quot;י לבבל אינם נוהגים כמוהם, דבני בבל כפופים לבני א&quot;י שסמוכים.</p><p dir='rtl'>ב. דעתו לחזור, וכה&quot;ג אין נותנים עליו חומרי מקום שהלך לשם.	<br/>פסחים דף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באלו ב' דברים הוזכר היתר אכילה מפני ראיית גדול האוכל, ואיזו סתירה הקשתה הגמ' בזה ?	א. רבב&quot;ח שראה את ריו&quot;ח שאכל דאיתרא. ואמר לבנו שהוא שלא ראה את ריו&quot;ח לא יאכל.</p><p dir='rtl'>ב. מה שאמר בשם ריו&quot;ח בן אלעזר, שראה את ר&quot;ש בר' יוסי שאכל ספיחי כרוב, כיון שראה את ר&quot;ש שאכל, ואמר לו אתה אל תאכל שלא בפני, שאתה לא ראית את ר&quot;ש.</p><p dir='rtl'>והעירה הגמ' דכאן מבואר דמ&quot;מ בפניו שרי, ובמעשה הראשון אסר לבנו אפילו בפניו.	<br/>פסחים דף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אליבא דמי פליגי ר&quot;ש ורבנן בספיחי כרוב ?</p><p dir='rtl'>ומה טעם מחלוקתם ?	אליבא דר&quot;ע דאסר ספיחין מה&quot;ת מקרא דהן לא נזרע ולא נקצור.</p><p dir='rtl'>ופליגי אי גזרינן ספיחי כרוב אטו שאר ספיחין.	<br/>פסחים דף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה טעם הקולא בספיחי כרוב על שאר ספיחים ? (ב&quot;פ ברש&quot;י)	רש&quot;י הביא די&quot;מ משום שהוא כאילן, והקשה רש&quot;י דאינו ספיחין. ותו דבאילן ג&quot;כ נוהגת קדושת שביעית.</p><p dir='rtl'>לזה פרש&quot;י דהוא משום דהוא מצוי בשדה.	<br/>פסחים דף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תנן ואל ישנה אדם מפני המחלוקת, לכאורה זה שייך רק על הולך ממקום שעושים למקום שאין עושים, ולא בציור ההפוך ובמתני' אמרוהו על שניהם ? - 2	"אביי אמר דבמתני' נמי קאי על הרישא.<p></p><p dir=""rtl"">רבא אמר דה""ק אין בזה משום מחלוקת, דיאמרו דאין לו מלאכה לעשות.</p>"	<br/>פסחים דף נא		
